בחודש מאי 2018 נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). התקנות הסדירו לראשונה את רמת האבטחה המינימלית בה מחויבים בעלי מאגרים ומחזיקי מאגרים (מאגרים בהם רשומים מעל 100,000 אנשים).

לאור הרגולציה נדרשים הארגונים לקביעת מדיניות, נהלים, בקרות ופעילויות נוספות בהתאם למאפייני המאגר.

מאגר מידע - אוסף נתוני מידע הניתנים לעיבוד ממוחשב, למעט אוסף נתוני מידע לשימוש אישי שאינו למטרת עסק, או אוסף נתוני מידע שאין בהם מידע הפוגע בפרטיות הפרט. 

בתהליך זה מתמודדים הארגונים עם 4 דילמות שכדאי לתת את המענה באופן מקצועי ולהכיר את הדרישות המשפטיות לציות ואכיפה של החקיקה.

4 דילמות לארגונים שהם בעלי מאגרי מידע או לקראת הקמת מאגר מידע:

1. כיצד ממפים את המאגרים?
אתם לקראת הקמת מאגרי מידע של חברה. האם תשלבו את כל המאגרים יחדיו לכדי מאגר אחד לצורך נוחות ושליפה מהירה של נתונים או תקימו כל מאגר בנפרד אך היכולת להעברת מידע בין המאגרים תהיה מוגבלת?

2. לסרוק או לא לסרוק, זאת השאלה

יש ברשותכם מאגר נתונים גדול הנמצא על גבי נייר. האם תסרקו את כל הנתונים וכך יווצר מאגר נתונים רישמי ודיגיטלי שעליו חלים חוקי הגנת הפרטיות אך נוח לתפעול? מה יהיה נכון יותר?

לסרוק ולהפוך את המידע לדיגיטלי או להשאיר הכל על "הארד קופי"?

3. ביעור – לא רק בפסח

ברשותכם מידע עודף. כיצד אתם מטפלים במידע בו?

האם אתם יודעים כיצד לבער מידע ולמי צריך לפנות?

הגדרת מטרת המאגר

כיצד להגדיר את מטרת המאגר מבחינה משפטית כדי לעמוד בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות GDPR.

לקריאה מקדימה על חוק הגנת הפרטיות באתר אודיט 

 הרצאת מבוא זו לקראת תפקיד "ממונה פרטיות בארגונים".

הרחבת התפקיד בקורס "פיתוח נהלים בארגונים בצמיחה"